ב"ה

האם יש לבורר סמכות לפסוק סעד זמני?

​

דעות המלומדים חלוקות

חוק הבוררות,מחד, מעניק לבורר סמכות  לתת פסק דין הצהרתי ,צו עשה ולא תעשה, צו ביצוע בעין (אכיפה) וכל סעד שבית המשפט מוסמך לתת. ומאחר ובית המשפט מוסמך לתת סעד ביניים - ניתן להבין כי גם לבורר מוקנית סמכות זו.

חוק הבוררות,מצד שני, מחריג עניינים בהם  יש לפנות לבית המשפט לצורך קבלת הסעד. ברשימה מופיעים סעדים. ואף קובע החוק, כי אין בהוראה זו כדי לגרוע מסמכויות הבורר לפי הסכם הבוררות או לפי חוק זה 

לפועל, לבורר יש סמכות לתת סעד ביניים באפן מלא ולהפוך סעד זמני שניתן ע"י בימ"ש- לסעד סופי, אבל  אין בסמכותו לאכוף אותו,היות ואכיפת סעד זמני טעון שיתוף פעולה של צד ג'  ואם אותו צד מתנגד  לביצוע הצו. אין הוא כפוף להחלטת הבורר. ולכן,כדי לאכוף אותו יש להזדקק להתערבותו של בית המשפט.

כדי שלא להיכנס לאזור אי הוודאות. יש להגדיר מראש בהסכם את  היקף הסמכויות ,שהצדדים מעניקים לבורר.

היתרון בבוררות הוא עיקרון אי הכבילות לפרוצדורות .ולכן, יכול הוא לקבל את הראיות בתביעה הראשית,לתת פסק ביניים לגביה, ורק לאחר מכן לשמוע  את הטיעונים והראיות שבתביעה הנגדית.

​

​