ב"ה

פתרון סכסוכים וולונטרי לפיו צד שלישי,נייטראלי ,שאין לו סמכות הכרעה בסכסוך,מסייע לצדדים להגיע לקונצנזוס ולפתרון מוסכם באמצעות הידברות ישירה בניהם. 

לכל אורך התהליך, שמורה לצדדים הזכות לפרוש מהתהליך. 

המטרה במפגש האינטרסים לייצר דיאלוג בוגר ולשקם  את יכולת הצדדים לנהל מו"מ ישיר באמצעות התיווך של המגשר. תוך שימוש במיומנויות ניהול מו"מ .ויכולות גבוהות של "תרגום" פרשנות הנובעת מפגיעה נרציסטית ומהשתלטות של מנגנוני ההגנה של האגו על תפישת המציאות. 

המגשר מנהל את התהליך ומייצר מרחב נינוח להעלאת אינטרסים ומניעים סמויים, גם אם אינם קוהרנטים למהות התביעה. מתוך מטרה לגעת בשורש הבעיה ולייתר הליכם משפטיים ,שנועדו  לחפות ולפצות על חוויה או פרשנות של תחושת  אי צדק. במצבים בהם התביעה מכסה על  פגיעה , עלבון,  או רצון למחות על תחושת קרבנות בגין עוול שנגרם ע"י הצד השני. 

התביעה המשפטית , פעמים רבות  מהווה "סיפור מסגרת" ו"תפאורה" ל"סיפור  פנימי" .

בתי המשפט הסובלים מעומס,אינם מצליחים להתפנות לעיסוק בפרמטרים רגשיים. הדיון בבית המשפט הוא ענייני, ממוקד וקר. מה שעשוי להעמיק את הפגיעה עוד יותר. 

בבית המשפט המחיר הרגשי- פסיכולוגי הוא בלתי הפיך: החשיפה, הזמן, ההוצאות, המעמד, הפגיעה של הצד השני, בעיקר כאשר הוא מיוצג. 

בבית המשפט הדיון הוא עובדתי ולא מכוון צדק.  הוא מכוון ע"פ מסכת הראיות.  הצד שבידיו ראיות מוצקות יותר  וארוזות בליטיגציה (אמנות הטיעון) מיומנת יותר - יזכו להתייחסות בית המשפט. זהו מגרש של התגוששות כוחנית . מי שיכול לשכור את שירותיו של עורך הדין המיומן יותר, מי שיש בידו להגיע לחומר ראיות מוצק יותר (ואין בהכרח קשר לצדק או לאמת. יש ראיות שנכחדו באפן טבעי מעצם מהותן).בהליך הגישור ניתן להתמקד מעומק הסכסוך ולא באריזה שלו. לעתים , לאחר שמנקים את הפן הרגשי , קל יותר להגיע לפשרה . 

בתי המשפט מעודדים את הצדדים להגיע ליישוב הסכסוך באפן עצמאי (ולעתים הם מעודדים את הצדדים גם באמצעות הטלת "תמריצים" של חיוב בהוצאות. מאחר ומעבר לבעיה האובייקטיבית של בזבוז זמנו היקר של בית המשפט, השופטים מכירים בערכו הרב של יישוב סכסוך מתוך הסכמה. גם כי הצדדים יודעים לעשות זאת בצורה הטובה והחסכונית ביותר. וגם כי זה מייתר את הזנת הסכסוך ע"י הגשת  ערעור.

מהות הגישור הוא  בהחלפת הצעות. 

​

מיומנויות הגישור

​

ארגון המידע

סיוע לבעלי הדין להציג את עמדתם באמצעות שאלות רלוונטיות. איתור תחומים בהם בעלי הדין מוכנים להתגמש. זיהוי אינטרסים חשובים של שני הצדדים. ומיקוד  המידע שמתקבל לתמונה  בהירה והיברידית המשלבת את התובנות שמתקבלות מהשיח.
מציאת פתרונות יצירתיים - מחוץ לקופסה 
עידוד בעלי הדין להגדיל ראש, לראות את נקודת המבט הנגדית לחפש בעצמם פתרונות מנקודת מבט פרקטית ולא מתנצחת. 
 ניהול התקשורת 
יצירת מרחב נינוח ולא מאיים שיאפשר לבעלי הדין להידבר ביניהם, מבלי להפריע לתהליך להתרחש. להכיל ביטויים של כעס והאשמה בין הצדדי, מבלי לצאת מהכלים (מודלינג לחיים בכלל) עידוד להתייחס בכבוד לצד השני באווירה של פתיחות וכנות. 
יצירת ושמירת מרחב מכיל רגשית 
יצירת מרחב אמפטי  ונינוח  ומכיל המשקף לצדדים את עמדתם בצורה מתונה ונטולת מסכות מליטנטיות. התמודדות  עם רגשות חזקים של בעלי הדין בסבלנות והתמדה.  הפגת מתחים  ע"י  רמת המתח בחדר . מתן הזדמנות לביטוי רגשות  וונטילציה. 
שמירה על ענייניות מיקוד, ניטרליות ואובייקטיביות

לסייע לצדדים להתגמש, לסגת מדרישות לא מציאותיות תוך הימנעות מהבעת עמדה אישית או מקביעות שיפוטיות. שימוש בשפה ניטרלית וביכולת  להבין באפן שכלתני ולא אמוציונלי את הסיכויים האמתיים שלהם להשיג את מבוקשם
 ניהול  וניתוב הדיון לקראת השגת הסכם
ניסוח מחדש  של נושאים וצרכים באופן שמקדם את יישוב הסכסוך מיקד הדיון כשהוא מתפזר או נוטה לכיוון לא מועיל. התגמשות  בהתאמה לתהליך,לצרכים של בעלי הדין ויכולת לגבש את ההסכם הסופי

​

יתרונות הגישור 

​

1. התייחסות למערכת היחסים בין הצדדים

מערכת היחסים מהווה חלק אינהרנטי לסכסוך. במיוחד ככל שמדובר ביחסים בעלי אופי מתמשך, כמו בגירושין, כשיש ילדים משותפים. הליך הגישור נותן מענה הולם לאופיה של מערכת היחסים, שהצדדים מעוניינים לקיים. 

2. התאמת הפתרון לצרכי הצדדים

הליך הגישור הוא מרחב ,שאינו כבול לפרוצדורות ולDNA הנוקשה של מערכת המשפט. ומאפשר לצדדים למצוא פתרון ייחודי והולם את נסיבות המקרה.

3. רכישת יכולת לפתרון סכסוך עתידי

מעבר לתוצאה הקונקרטית של הסכסוך. המרחב הגישורי הוא מעין "בית ספר ליישוב סכסוכים" המגשר  משמש לצדדים כמודל לחיקוי תקשורתי. ומעמיד לרשותם מגוון כלים ליישוב סכסוכים עתידיים.

4. הבנת ההליך, השפעה על עיצובו, ועל התוצאה הסופית.

הליך הגישור,בשונה מההליך השיפוטי ניחן בפשטות ההליכים. ומאפשר חופש לצדדים להשפיע על מהלכו ועל תוצאותיו.

5. מעורבות בהליך

הגישור מציע לצדדים מעורבות ישירה ללא הצורך בשכירת שירותי עורכי דין 

6. פרטיות ההליך

הצדדים אינם מסתכנים בחשיפת הסכסוך הן במישור האישי והן במישור העסקי

7. אפשרות להימנע מתקדימים

הגישור הוא מנגנון עוקף של מערכת המשפט, שכחלק בלתי נפרד מפרסמת את פסקי הדין  לציבור הרחב

​

 במישור הכלכלי 

​

8. פתרון  של זכייה משותפת (WIN _WIN ) 

הגישור מאפשר לצדדים לצאת ממסלול תחרותי של משחק סכום אפס, ולהמיר אותו בפתרון של  זכיה לשני הצדדים. שתספק את שני בעלי הדין. הפתרון היצירתי יכול אף למנף פתרונות יצירתיים ולצאת מהסכסוך באפן של הוצאת מתוק מעז.

9. נטרול הסיכונים שבקיום משפט 

הליכה לבית המשפט, כמוה כהימור. לעתים בשל חוסר ההבנה של בית המשפט במהות הסכסוך, הוא  דורש חוות דעת  מומחה נוסף על המומחים שכל צד הביא . וההוצאות טופחות. כמובן שגם אגרת בית המשפט מעמיסה על הוצאות . 

10. יציבות 

פתרון המגיע מתוך הסכמה יש לו ערך של יציבות  והוא עמיד בפני ערעור שמנציח את הסכסוך.

11. חסכון בעלויות 

הסדרת הסכסוך בהליך שעלויותיו נמוכות,מהירות ואפקטיביות לאורך זמן משמעותו חיסכון ניכר בעלויות עבור כל צד.

​

​