.png){kind=small}
בוררות
"פקודת הבוררות נועדה לאפשר פתרון מהיר של סכסוכים ע"י אנשי מקצוע,שהועדפו על פני אנשי המשפט,מתוך אמונה כי אלו ייטיבו להבין את הליכות המסחר והמקצועות האחרים ואת המאפיינים המיוחדים להם,לפי מהות הסכסוך, וכך ייטיבו לפתור אותו" (ד"ר אליהו וינוגרד נשיא לשעבר של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו)
( עו"ד פישר גדעון 2015)
"התדיינות המשפטית בין שני צדדים או יותר פסקה להיות בלעדית ושגרתית כאמצעי הכרעה בסכסוכים שבין הצדדים,קמו ועלו דרכים חלופיות נוספות להכרעה, התרחבו סוגי הברירות בקשר לאופי ההתדיינות,ועלתה והתאפשרה ההכרעה ע"י גורם שאיננו מוסד משפטי,היינו הבוררות,הפישור,וכיוצא באלה.(כב' השופט מאיר שמגר,נשיא בדימוס של ביהמ"ש העליון)( עו"ד פישר גדעון 2015)
האם הליך בוררות מהווה אלטרנטיבה ראויה להתדיינות בבית המשפט?
בתי המשפט עמוסים בתביעות, משכך זמנו יקר, ההתדיינות בבית המשפט מושתתת על אמנות הליטיגציה (מקצוע הטיעון בבית המשפט) השמורה למשפטנים.
תחום הליטיגציה והופעה בבית המשפט מוסדר בתקנות סדר הדין האזרחי (התשמ"ד) ובו מפורטות הפרוצדורות ותקנות בתי המשפט. בשל העומס הרב, ומתוך ניסיון לקצר את משך זמן ההתנהלות . מצא המחוקק חלופות להתדיינות המשפטית. לא רק כדי להקל על העומס של בתי המשפט, אלא מתוך הבנת החסרונות של סרח העודף של ההליך המשפטי, המתבטא בזמן, ובהוצאות כספיות מיותרות, שבחלקן נגזרות מתוך הDNA הנוקשה של סדרי הדין ודיני הראיות.
מכוח פרוצדורות החוק, בלית ברירה , הסכסוך מפרנס הרבה פונקציות
חלק גדול מהנושאים השנויים במחלוקת, אינם בכלל, בתחום מומחיותם והבנתם של השופטים, מה שמצריך מבעלי הדין לגבש, לערוך ולנמק את חמר הראיות. לעתים עובר זמן יקר. וחלק מחמר הראיות נשכח, לא רלוונטי, לא מעודכן . ונפער פער רב בין נקודת המוצא ונקודת הזמן הנדונה. מבלי לבקר את עבודת השופטים, העומדים בלחצים גדולים, האיחור הגדול במענה, הוא בעוכרי בעלי הדין. הוא פוגע ברלוונטיות וגורם לעינויי דין גדולים.
בתי המשפט אינם מכוונים לעשיית צדק כי אם לעשיית משפט (כב' השופטת הניה שטיין ז"ל).
התופעה של פיתוח קריירה שנייה אצל שופטים בדימוס, בתחום הבוררות והגישור, מעידה כאלף עדים, לכך, שפסק הדין השיפוטי אינו הפתרון האולטימטיבי. ליישוב סכסוכים.
דיני הראיות וסדרי הדין הנוקשים מעמיסים על התהליכים. ומקשים על הצדדים, הנדרשים להיעזר בשירותיהם של עורכי הדין, הבקיאים בפרוצדורות.
בפרקטיקה של בוררות,הנושא הנדון נמצא במרכז ההתייחסות ולא האריזה שלו. מה שבאפן ברור יכול לחסוך בזמן ובהוצאות.
בנוסף, אם לא צויין אחרת בתניית הבוררות או בהסכם מינוי הבורר, הליך הבוררות אינו מותנה ואו כפוף לדין המהותי.
הייחודיות של בוררות היא בכך, שמרבית ההסדרים נקבעים מראש ובהסכמה, ע"י הצדדים.
בעלי הדין הם אלו שמחליטים לגבי התנהלות ההליך ומגיעים להסכמה המחייבת את הצדדים ואת הבורר.
***
יתרונות מוסד הבוררות
במדינת ישראל הונהגה שיטת הבוררות על פי דין באמצע שנות העשרים של המאה ה-20 ב-1968 הוסדר חוק הבוררות (חוק הבוררות התשכ"ח 1968) המסדיר את הליך הבוררות,כחלופה להתדיינות בבתי משפט, בכפוף לחוקים הקוגנטיים. בהצעת החוק ב-1968 נאמר, שמטרת הבוררות היא להקל על בתי המשפט. בית המשפט רואה במוסד הבוררות מווסת עומסים. מעבר להקלה על בתי המשפט,ישנם יתרונות נוספים פנמיים ומשמעותיים עבור בעלי הדין.
היתרונות הפנימיים
חסכון בזמן - הצדדים שולטים באורך ההליך. הם יכולים להחליט מתי ייתן הבורר את הכרעתו,והוא אכן מחוייב לתת פסק בזמן.
בתי המשפט,לעומת זאת, לא חייבים ולא מסוגלים להיענות לרצון הצדדים. מועדי הדיונים בבתי המשפט לא נקבעים על פי רצונם של הצדדים אלא ע"פ יומן בית המשפט.
בבוררות הצדדים מחליטים מתי יתקיימו הדיונים
קביעת אופי הדיון - בעלי הדין יכולים לקבוע ולהתנות כל נושא,מלבד התוצאה, החל מאופי הדיון ועד צורת הניסוח, יש להם שליטה על בחירת האדם שיכריע בסכסוך.
יש לכך השפעה פסיכו- אמוציונלית, כאשר אדם מעורב בסכסוך, קל לו יותר להשלים עם הכרעה, גם כאשר היא אינה לרוחו.
פלורליזם - ניתן לבנות את הבוררות לפי שיטות משפט שונות ,לבחור בבורר ע"פ שיוך אתני,מגדרי, מגזרי
במקרים מסוימים יש לכך השפעה מכרעת על אופי הסכסוך ובעלי הדין.
בוררות מקצועית - מסגרת הבוררות יכולה לאפשר לבעלי הדין,למנות בורר מומחה מקצועי ומנוסה בתחום הסכסוך, מה שמאפשר לצדדים גם תחושת הקלה, כי הסכסוך מקבל התייחסות ראויה. וגם להגיע לתוצאה נכונה. להוציא את הצדק לאור ,תוך הפחתת עלויות והוצאות הכרוכות בהבאת חוות דעת מומחה (שבמקרים רבים,בבתי המשפט נוצר מצב בו כל צד מביא מומחה . ובית המשפט ממנה מומחה מטעמו. מה שמייקר מאד את ההליכים.
מניעת עינויי דין - מחקרים מראים, שכאב מתמשך כואב יותר. חוק הבוררות הקציב 90 יום להשלמת ההליך וקביעת פסק. מה שיכול להמשך חדשים ואף שנים בבית המשפט. יכול להיגמר מהר יותר בהליך הבוררות , הן בשל זמינות הבורר . והן בשל היעדר הפורמליות והנוקשות הכרוכה בסדרי הדין.
אווירה רכה ולא מאיימת - ביהמ"ש מתאפיין באווירה של מתח ובתחושה ,שמבזבזים את זמנו של ביהמ"ש. עלות התפעול של בתי המשפט מגיעה ל1.8 מליארד, מתוכם מכסה ביהמ"ש רק4 מליון מההוצאות ע"י אגרת בית משפט. כל השאר ע"י משלם המסים. משכך, נוצר פער גדול בין ההיצע והביקוש, מה שגורם לתחושה של בזבוז זמנו היקר.
דיסקרטיות, פרטיות וחיסיון - חלק מהדיונים בבתי המשפט נערכים בפומבי. ופסקי הדין נרשמים כתקדימים ומפורסמים. ההליכים במסגרת הבוררות, אינם מתפרסמים. ואינם חשופים לעיני הציבור.
הדבר משמעותי מאד הן ברמת צנעת הפרט. והן ברמת הפגיעה בתדמית של גופים עסקיים וציבוריים, הרוצים לשמור לעצמם את הסכסוכים . גם כדי לשמור על שמם הטוב. וגם ובעיקר , כדי למנוע תקדימים, של תביעות סדרתיות.
פסק דין מהיר וסופי - סעיף 21 לחוק הבוררות מקנה לפסק הבורר תוקף מחייב את בעלי הדין וחליפיהם "כמעשה בין דין". הסכם בוררות אינו ניתן לערעור, אפילו לא בבימ"ש העליון, אלא אם כן,נפלה בו טעות יסודית והתנו הצדדים בהסכם, כי ניתן יהיה לערעור בפני בורר. גם אז , מסייג החוק בתוספת שנייה(תיקון התשס"ט 2008) לסעיף 21 א) בסעיף ד- כי הבורר בערעור יכריע בערעור על סמך החמר שהיה מונח בפני הבורר הראשון, היינו ללא שמיעת עדים.
למעט מקרים, המוגדרים בחוק הבוררות בסעיף 24 ,שעניינם עיוותי דין, חריגה מסמכויות שהוקנו לבורר ע"י הצדדים או פסיקה בניגוד לחוקים קוגנטים. פסק הבוררות יכול להביא קץ לסכסוכים מתמשכים ,טורדניים ,קנטרנים,סדרתיים ומורטי עצבים. בצורה מהירה וסופית.
לפסק הבוררות תוקף של מעשה בית דין. ומרגע אישורו ע"י בית המשפט, ניתן להפעילו מול ההוצל"פ ומול כל גורם רלוונטי.
סופיות הדיון הוא יתרון משמעותי המונע מהצד השני לעורר שוב ושוב את המחלוקת ולייצר הליכים קנטרניים וסדרתיים.
ישנם שני סוגים של מעשה בית דין:
השתק עילה - כאשר תביעה הוכרעה ע"י הבורר לא ניתן יהיה לגשת לבית המשפט בעילה זהה . הרעיון הוא כי על התובע לרכז את כל הטענות בפרשת התביעה. ההיגיון המשפטי אומר, כי הוא כבר קיבל את יומו. במקרה זה ההשתק הוא כנגד טיעונים נוספים, במסגרת המחלוקת.
השתק פלוגתא - נושא שנדון והוכרע לגביו, לא ניתן יהיה לדון בו שוב בבית המשפט. גם בעילה שאינה זהה. במקרה זה ההשתק הוא כנגד המחלוקת . כלומר,אם הוכרע שצד לא חייב בסכסוך, לא ניתן יהיה לשוב לבית המשפט ולדרוש פיצויים בשל חבותו, שכן כבר הוכרע ,שהוא אינו חייב. ולא ניתן להתעלם מהכרעה זו.
פשטות ההליכים מקלה על הוצאת הצדק לאור - פרוצדורות פורמליות של סדרי הדין ודיני הראיות עשוייות לפגוע בהוצאת הצדק לאור (למשל לבורר מותר לקבל עדות שמיעה, מה שאינו קביל בבימ"ש. לעיתים עדות כזו יכולה להיות בעלת משמעות כבדת משקל.)
יחס פרסונלי ולא טכני - לשופט אין שום תמריץ כלכלי לצאת מגדרו,ע"מ לקדם את הפתרון . לבורר יש אינטרס.
אכיפה גבוהה יותר מזו של בימ"ש - לאחר שהמדינה אשררה את הליך הבוררות ב1968 כחלופה לבימ"ש,תוקף פסק בוררות ,שקיבל אישור בית המשפט, הוא ברמת אכיפה הרבה יותר גבוהה.
לסיכום
להליך הבוררות יתרונות רבים, הוא מאפשר לברור את זהותו של הבורר,ולמנות אדם נאמן ובעל זיקה ומומחיות בנושא ,נשוא התביעה\הסכסוך. הוא יכול להתקיים במקום ובזמן שנוח לבעלי הדין. ובכך לרכך את חוויית הנוקשות והאיבה ,המתלווה לדיונים משפטיים. היכולת לקיים הליך שהמחוקק נתן לו גיבוי של אכיפה ללא פרוצדורות וסדרי דין מורכבים, הדורשים מעורבות של עורכי דין, המייקרים את ההליכים באפן בלתי פרופורציונלי, מאפשר לצדק לצאת, בצורה מפושטת ותוך שמירה על חיסיון וצנעת הפרט.
שאלות נפוצות
1. מה צריך לכלול הסכם הבוררות ?
על ההסכם לכלול את המרכיבים הבאים:
- זהות הבורר
- סמכויותיו
- הגדרת נושאי הסכסוך, שיהיו נתונים להכרעתו.
- קביעת הדין המהותי
- סדרי הדין
- דיני הראיות
- מועד מתן פסק הבוררות
2. לאילו מצבים לא מתאימה בוררות ?
סעיף 3 לחוק הבוררות קובע כי "אין תוקף להסכם בוררות בעניין שאינו יכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים"
מהם עניינים שאינם נתונים להחלטת הצדדים?
כל נושא שהוא מוחרג בחוק או שיש לו השפעה על צד ג'
1. עניינים הנוגדים את תקנות הציבור
2. עניינים קוגנטיים המוסדרים בחקיקה בצורה שלא ניתן להתנות עליה כגון:
- הרשעה פלילית ,מאחר והיא נתונה להכרעת המדינה, אבל גובה פיצוי שנגרם כתוצאה מעברה פלילית, ניתן לקיים בהליך של בוררות.
- גירושין ניתנים להיקבע רק ע"י בתי הדין הרבניים, אבל ניתן ליישב סכסוכים כספיים וחלוקת רכוש ולהסדיר תהליכים בין אישיים בהליך בוררות,כל עוד. הוא מבוצע בהסכמת שני הצדדים ואינו סותר אינטרסים של צג ג' , כמו למשל פגיעה בטובת הילד.
- קביעת אבהות
- עניינים בלתי חוקיים
3. עניינים ,שבמסגרת ההכרעה בהם, ישפיעו על צד ג' (למשל פירוק חברה אינו יכול להיות נושא לבוררות מאחר וזה יכול לפגוע בזכויות נושי החברה .בעוד הם אינם צד בהליך הבוררות שיכול לטעון את טענותיו)
3. האם ניתן לערער על פסק בוררות?
מאחר והליך הבוררות נעשה על דעת ובהסכמת הצדדים. פסק הבוררות תקף יותר מפסק דין של בימ"ש. ואינו ניתן לערעור. ועם זאת, העניין נתון להחלטת הצדדים. ועליהם להגיע לקונצנזוס. ולגמירות דעת בעניין השאלה ,האם ניתן יהיה לערער על פסק הדין.