ב"ה

חיי הנישואין,כמו מעגל החיים, סובבים סביב ציר התפתחות. כל שלב בחיי הנישואין מעצב את הקשר הזוגי דרך פילטרים שונים, שמחד מביאים אתגרים חדשים לתות הזוגיות. ומאידך מביאים פוטנציאל לצמיחה והתפתחות.

"כי האדם עץ השדה" 

כשם שהצמח זקוק לסביבה אקולוגית מתאימה ,לדישון ,להשקיה ולהסרת עשבים שוטים. כך הזוגיות טעונה הטענה ותחזוקה.

בשלב הראשון - שלב האופוריה הזוגיות מתבססים היחסים  על החלום האישי. לתוכו מתכנסות אידאות אוטופיות על האידאל הזוגי. ועל הפנטזיה שבן הזוג ימלא את החסכים ויעשה לי את העבודה. זהו שלב בעל איכות דואלית. מחד התמימות והאופטימיות הבלתי מבוססת מאפשרת  לפתח שרירים חשובים לשלבים הקריטיים, כמו שלב הקונפליקט.

- שריר החשיבה החיובית

- שריר האופטימיות

- שריר ההכלה

-שריר האומץ

-שריר השחרור

- שריר הגמישות המחשבתית , המאפשר זוויות ראיה שונות. 

- שריר הנתינה 

- שריר ההקשבה 

- שריר נתינת המקום לשונה

- כל אותם השרירים הנחוצים לנו להמשך המסע בעולם. המסע האישי והמסע הזוגי.

היתרון הנוסף של השלב הזה הוא בפוטנציאל יצירת הנוסטלגיה והעוגנים המשותפים. מאידך, השלב הזה מאד מסוכן, מאחר והוא מעלה את רף הצפיות. והוא מתבסס על חשיבה מעוותת.

המשאלה שבן הזוג יחזיק עבורי את אותם חלקים,שאני לא רוצה\פוחדת להתמודד איתם,"מבשלת" את הפערים, שיתנפצו בשלב ההתפכחות והקונפליקט.  בשלבים הבאים מתרחש תהליך של ספרציה ואינדוודואציה, בדיוק כפי שזה קורה בתהליך הגדילה של התינוק. 

לאחר ההשקעה האינטנסיבית בשלב הראשון גם ברמה הרגשית וגם ברמה הפרקטית. המציאות מתחילה לנקוש בדלת,על שלל תובענותה ודרישותיה. משימות החיים דורשות התגייסות, יציאה מאזורי הנוחות והקרבה.

שלב המעבר מחלום למציאות  הוא שלב משברי. הוא שובר פרדיגמות קוגניטיביות ומערער את היציבות הפסיכו-אמוציונלית.

שלב הקונפליקט הוא קריטי להמשך הדרך. והוא מביא עמו חישוב מסלול מחדש.

בדומה לשלב אמצע החיים. בשלב הזה מתעוררות תהיות לגבי תקפות הנישואין. ומחשבות שניות לגבי ההמשך.

בשלב הזה פונים הרבה זוגות לטיפול.

האתגר הטיפולי הוא להתנהל בין המשקעים הרגשיים ובין הפערים העניניים.

המרחב הטיפולי   מאפשר לבנות גשר  בין העולמות.

​

​