ב"ה

במסגרת עולם ישוב הסכסוכים נוצרו מודלים  יצירתיים, הברידים  וחדשנים של בוררות
מהו - ADR 
( ADR ( Alternative Dispute Resolution - הינו יישוב סכסוכים בדרכים חלופיות

 מגמה זו קמה על רקע של בעיות שונות במערכת המשפט הממשלתית . המגמה היא לעבור מהתמקדות בפרוצדורות להתמקדות בסכסוך עצמו.

ADR היא תפיסה חדשה,האומרת שהמשפט, פרט לשיטה המסורתית, צריך לאפשר אלטרנטיבות  ליישוב הסכסוך, שיתנו מענה לצרכים הרגשיים, שיאפשרו לשמור על סודיות, לחסוך זמן ולהשאיר ערוץ פתוח לתקשורת עתידית בין הצדדים, בפרט במערכות יחסים מתמשכות כמו משפחה, עסקים. ועוד. 

 גישת ADR נולדה מתוך  תפיסה שמלחמה  או פשרה אינם פתרונות אולטימטיביים ליישוב סכסוכים. השיטה המסורתית של שפיטה יש  בה משהו הרסני בהקשר לסכסוך .

 מהרגע שהוגש כתב תביעה, מתרחש תהליך אקספוננציאלי של  הרס  היחסים בין התובע. 
הקשבה ושיתוף. הופכים להיות מוצרים "אבודים" .

לפיכך, תנועת ADR קוראת להימנע מכתבי תביעה. אימוץ הליך שנקרא "בקשה ליישוב סכסוך" בבימ"ש לענייני משפחה. הוא ביטוי להבנה שברגע שמנסחים כתב תביעה נוצר מרוץ הרסני שאין ממנו כמעט דרכי חזרה, ולכן קודם כל מועלית הצעה להתחיל לפתור את הסכסוך בדרכי שלום. היום גישת ADR איננה אלטרנטיבית אלא חלק משירותי הצדק שמערכת המשפט נותנת לאזרח.
מונחים נפוצים
 ישוב סכסוכים (Dispute Resolution) 

גישה חדשה בה עורכי דינם של הצדדים מנסים להביא לפתרון של הסכסוך, שיהיה מקובל על שני הצדדים  
 ניהול קונפליקטים (Conflict Management)

לגרום לסכסוך  להפוך להיות תהליך בונה ומתקדם לכיוונים חיוביים במקום לכיוונים של תחרות והרס .
 מעורבות בקונפליקטים (Conflict Engagement)

רכישת ידע  איך להיות מעורב בקונפליקט בדרך בונה וחיובית יותר.
 משא ומתן משלב ( Integrative Negotiation )

 שילוב בתהליך  האסרטיבי גם  אלמנטים של רגש, הקשבה, אמפטיה והכרה באינטרסים של הצד השני מתוך שאיפה ללפתרון הסכסוך ללא ויתורים אלא מציאת פתרון שמטיב  עם שני הצדדים ומגדיל את העוגה.

פתרונות מנצחים .(win-win solutions )

פתרונות  בהם כל הצדדים מרוויחים ואין הרגשה שצד אחד מרוויח על חשבון של הצד השני.
מדרכים חלופיות להולמות (Alternative/appropriate)

היום ישנו תהליך ההתמסדות של הליכי ADR . כבר לא מדובר בהליכים חדשניים ואלטרנטיביים אלא בהליכים שיש להם  עיגון במערכת המשפט
                                               הטבלה של סנדר -   בוררות כהליך ישוב סכסוכים מרכזי

סנדר  רואה את הליך הגישור והבוררות כחלק מרצף של חלופות ליישוב סכסוכים. החל מרמת וולונטריות גבוהה ועד לכפיפות לפרוצדורות וליטגציה (אמנות הטיעון),שמטרתם למקסם את יכולות השכנוע של גורם שיפוטי בהליך אדוורסרי ("ישחקו הנערים לפנינו")לפיו, "תפקיד" השופט להשתכנע. והוא אינו יוזם פעולות לחקר האמת. על כך  אמרה כב' השופטת הניה שטיין ז"ל " בית המשפט אינו עושה צדק - הוא עושה משפט" כלומר, בקצה הזה של הרצף. מתנהלים ההליכים לפי פרוצדורות נוקשות,שמחד נועדו לחשוף את האמת. אך מאידך הן מעמיסות על הצגתה בהוראות טכניות, מסורבלות ויקרות. 

 משא ומתן 

הוא השלב הראשוני בו מנסים הצדדים לגשר על פערים בעמדות ובאינטרסים. המו"מ הוא הליך רצוני וולונטרי המאופיין ברמת פורמליות נמוכה. הוא אינו כפוף לפרוצדורות מחייבות . כדי להצליח במ"מ על כל צד להבין הייטב   מהי ה- BATNA  שלו . ( Best alternative to a negotiated agreement.)

זוהי "נוסחה" אישית המתכנסת לגבול עליון ותחתון את עיקרי העמדות.

הגבול העליון מייצג הערכה עד כמה ניתן "למתוח" מהצד השני. ולמקסם את קבלת מירב הדרישות מהצד השני

הגבול התחתון מייצג את הקו האדום ממנו לא מוכנים לרדת. 

גישור 

משלא מצליחים הצדדים להגיע להסכמה בניהם . הן בשל חוסר גמישות בהגמשת קווי ה- BATNA . והן בשל קושי לייצר תקשורת (על פי רוב, ה"נאשם" העיקרי הוא - ה"אגו") 

נפער פער ,שלא מצליח להיתגשר.  אז נזקקים הצדדים לגורם ניטרלי. המדבר בשפה "בינלאומית"  היות וכל צד "לכוד" בתבניות חשיבה ובפילטרים רגשיים, קוגניטיביים ופסיכו- אמוציונליים. המייצרים "קיבעון מחשבתי" הגורם לסטגנציות (תקיעויות) בהעברת המסרים

לא אחת מתברר, שהמחסום הינו פסיכולוגי בלבד.  והוא מושפע מהטעיות חשיבה קוגניטיביות גורם נוסף המכביד על השגת הפתרון. הוא היעדר ערוץ תקשורת. לעתים זהו כשל  של פניות, זמינות. או בארגונים - נגישות לפונקציה המתאימה.  אבל לרוב, בעיות תקשורת יושבות על היעדר מיומנויות . ושוב  ה"אשם" העיקרי הוא ה"אגו" . המצמצם את תבניות החשיבה לנוסחאות הקוגניטיביות ולפרדיגמות המתרכזות באזור הנוחות - אותו מקום מוכר וידוע.

בהליך הגישור, המגשר,שהו גורם שלישי ניטרלי,נטול אינטרסים ופניות, מסייע לצדדים לקרב את העמדות בניהם ולראות את הרווחים והמחירים שהם עומדים לשלם בכל  הסדר שיוסכם. 

אחד התפקידים החשובים של המגשר - כמי שמיומן בסגנונות התקשורת ובהבנת תבניות חשיבה,  הוא לתרגם את המחירים והרווחים - לשפה של המגושר. 

כך לדוגמה , בסיכסוך בין בני זוג, יוכל המגשר לפתוח את עיניהם של הניצים ולהבין 

1. שכסף אינו פרמטר יחיד

2. לראות את המחירים הנוספים ,שהם משלמים בהתעקשות על עמדות כמו, מחיר  החיים בצל חוסר הוודאות, למשל השארות בסטטוס של "פירוד" כאב רגשי, עינויי דין, מחיר רגשי שמשלמים הילדים, וככל שכסף הוא הערך ה"עליון" והמהותי של הסכסוך. לתרגם את המחירים  הפסיכו-אמוציונליים , הפסד הזמן וכיוב"ז -  לכסף .

הליך הגישור מתאפיין ברמת פורמליות נמוכה. היות וההליך הוא וולונטרי. וכל צד יכול לסגת משולחן הדיונים בכל רגע נתון.

המגשר הוא פונציה ,שעברה הכשרה פורמלית. והוא מומחה ביחסי אנוש. 

המגשר מסייע לצדדים להחליף בניהם הצעות בדרך של מו"מ. אך הוא אינו מכריע. הוא מקיים פגישות נפרדות עם כל צד במטרה לסייע לו לגבש עמדה, לעדכן את גבולות ה- BATNA   שלו בהתאם ל- 2 השותפים הנוספים שלו לדיון 

1. הצד השני 

2. המציאות 

ככל שהצדדים "מריחים" את  ניחוחות הנייר, שכידוע סובל הכל, מתווספת משוואה , כשחקנית נוספת , לשולחן המו"מ. האומרת כי קיים קשר ישיר בין  גובה שכר טרחת עורך הדין, ומספר הקילוגרמים שהניירת שהצליח עורך הדין להנפיק - תשקול. 

בסיומו של יום, ברור לשני הצדדים ,כי חלק גדול מהדרישות אינן מציאותיות. 

אלא שבמשחק "בגדי המלך החדשים" הזה. כל צד משחק את תפקידו "מתפעל" מ"עומק" הטענות" ושוכח את נקודת המוצא. 

מדובר בכדור שלג שהתגלגל למגרש התגוששות. בו כללי המשחק הם כוח וכיפופי ידיים. אין מנצחים. יש רק מפסידים. ומרוויחים - אלו הם מנצחי המקהלה עליהם נאמר: כי הם " מתפרנסים מחוסר הבנתם  של הצדדים " בהלכות הליטגציה (שהקשר שלו לסכסוך הוא איזוטרי ביותר .

בוררות

מדובר בהליך אדוורסרי ("ישחקו הנערים לפנינו") במהותו . מהות ההליך הוא דיוני והוא מתאפיין מחד ברמת פורמליות נמוכה ביחס להליך המשפטי המתנהל בערכאות שיפוטיות. באשר הצדדים יכולים לפטור את הבורר (ואת עצמם) מכל סדרי  הדין, דיני הראיות והדין המהותי) כל מה שבבתי המשפט משמש כ"סרח העודף" שלא רק שאינו בהכרח מעלה את הסיכוי להותיא את הצדק לאור, פעמים רבות הוא אף מקשה עליו, היות והפרוצדורות הן גנריות ולא מותאמות. ולפי הכלל הידוע, "את אשר יגורתי - בא לי". כלומר, כל עקרון נוקשה,כאשר הוא לא מותאם למצב הפרטני-הוא עשוי להשיג את ההפך . כך פרוצדורות נוקשות, שנועדו לשמור על "טוהר האובייקטיביות " וההצמדות לעובדות. עשויות לדחות העדה של עד ,שיכול לשפוך אור חשוב על  הסכסוך. עדות שמיעה, למשל, שאינה קבילה בבית המשפט,יכולה לחלץ את האמת. במסגרת בוררות בה הצדדים הם אדוני התהליך ויכולים לקבל עדות כזו. 

משכך. רמת הפורמליות היא רכה יותר מזו של בית המשפט, 

מאידך, להכרעת הדין של הבורר העניק החוק רמת פורמליות גבוהה אף יותר מזו של  ההכרעה השיפוטית.

זאת משום שאם לא הוסכם אחרת בין הצדדים, פסק הבורר אינו ניתן לערעור בפני בית המשפט,למעט מקרים המצוינים בסעיף 24 לחוק הבוררות, המחוקק מצא לנכון, להעניק להליך הבוררות את תכונת "סופיות הדיון". זאת מתוך מטרה, לאפשר לסכסוך להגיע לפתרון סופי.

 

 

 

 

​

​

​

 

הליכי בוררות אינם המצאה  חדשה,  בקהילות פרה מודרניות –ההליך הוטמע כמנגנון אינהרנטי  והתבצע  ע"י דמויות סמכותיות בקהילה, 

סוגי בוררויות 
בוררות עסקית - קהילות של סוחרים השתמשו בבוררות כהליך מרכזי ליישוב סכסוכים בתוך הגילדה.  מתוך הבנת השפה והצרכים האדיוסינקרטים של  אותה קהילה.
 בוררות בענייני עבודה -  כאשר יש הסכמים קיבוציים,הבוררות והגישור הם כלים חשובים  שיכולים לעזור בהגעה לפתרון.
בוררות בינלאומית - במרבית הסכמי הסחר יש סעיפים המפנים לקוד בינלאומי או מוסד בוררות

התניית בוררות  - בחוזים אחידים רבים ישנו סעיף בוררות הקובע כי בכל סכסוך שיתגלע בין הצדדים. יובא העניין להכרעת בורר. קיימת  סוגיה של התניה מקפחת,כאשר בסעיף הבוררות נכתבת זהותו של הבורר , כמזוהה עם אינטרסים של הארגון שניסח את החוזה האחיד.  יש שאלות משפטיות שטעונות בירור.
בוררות כחלופה  לגיטימית לשפיטה
 בימ"ש מאשר סעיפי בוררות ולא רואה בהם איום על מעמדו או  כסטייה מסמכותו. כיום, שאלת הנגיסה בסמכויות בית המשפט אינה מהווה מחסום. והמחוקק אף הסדיר בחקיקה את חוק הבוררות שנועדולקדם את הקלת העומס בבימ"ש וייעול ההליך 
צורות שונות של בוררות

• בוררות פולקלור-בוררות חוזה
• בוררות על פי אינטרסים
• בוררות עפ"י אינטרסים - מצב בו צדדים צריכים להגיע לחוזה, הבורר ינסה
להכריע בהתאם לאינטרסים של הצדדים - איזה פתרון יביא למיקסום האינטרסים
שלהם.
• בוררות על פי חוזה מתחם High-low arbitration
• בוררות עפ"י חוזה מתחם - הגבלת הבורר לסכום המינימאלי או מקסימאלי של
התביעה.
•
• בוררות זבל"א
• בוררות זבל"א )זה בורר לו אחד( - כל צד בוחר לו בורר ונוסף על שני הבוררים נבחר
בורר שלישי.
•
• בוררות על פי הצעות סופיות Final offer arbitration
• בוררות עפ"י הצעות סופיות – כל צד לסכסוך נותן הצעה סופית עם פתרון והבורר יכול
לבחור רק מתוך שתי ההצעות .
היתרון - צדדים חייבים לחשוב על האינטרס של הצד השני ולחשוב על פתרון מאוזן.
•
• גישור-בוררות - גישבור
• גישור בוררות - אם הליך הגישור לא צלח המגשר הופך להיות בורר ומכריע.
החיסרון - הצדדים יהיו פחות נכונים להגיע לפתרון בעצמם ויפחדו לשתף פעולה עם
המגשר וייתכן שאף יהיו פחות חופשיים בהליך הגישור ב של מכלול האינטרסים שלהם
.
• בוררות-גישור
• בוררות גישור - בתחילת ההליך הבורר מקבל החלטה אך לא אומר אותה לצדדים ושם
אותה במעטפה מפה והאלה הצדדים מתחילים בהליך של גישור. במקרה זה לצדדים יש
תמריץ להגיע לפתרון ובמקרה הגרוע יש להם את פסק הבוררות. היתרון - הצדדים
משוחררים בהליך הגישור, יודעים שיש פתרון.
החיסרון - ייתכן שהמגשר לא יהיה אובייקטיבי כי כבר קיבל הכרעה.
בסה"כ מדובר בהליך יעיל מאוד.
שיפור ההסכם - לאחר שהצדדים הגיעו להסכם יש לנסות לחשוב באופן יצירתי כיצד ניתן לשפר את
ההסכם באופן שיטיב עם כולם. ניסיון להגדיל את העוגה. מרגיע את הצדדים כי יש פתרון ביד.
6
ממשק בין שפיטה לבוררות: סעיף 97 א לחוק בתי המשפט
)נוסח משולב(
פשרה:
97 א. )א( בית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין,
לפסוק בעניין שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.
)ב( אין באמור בסעיף קטן )א( כדי לגרוע מסמכותו של בית
המשפט להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף
של פסק דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.
שפיטה במסגרת מערכת ADR
תפקידים חדשים של שופטים
 התפקיד השיפוטי הקלאסי - ההכרעה הכי פורמאלית בהתבסס על חוק וכללים
פרוצדוראליים מסודרים מתוך מסגרת משפטית.
 המציאות המשפטית - The Vanishing trial, most cases settle – הכרעה
שיפוטית עולה הרבה למערכת ומדובר בהליך יקר ויש מהפכה של התייעלות ושימת דגש על
ההיבט הניהולי של שופטים. בנוסף, קצב התיקים של שופטים אינו מאפשר למערכת להכריע
בכל התיקים. לכן, ברוב המצבים אין לשופטים אינטרס להגיע להכרעה המלאה אלא לסגור
תיקים שלא באמצעות הכרעה משפטית.
 התפקיד השיפוטי בצל ה- ADR - כניסת ה- ADR לא שינתה באמת את מערכת המשפט,
להיפך, מערכת המשפט השפיעה על עולם הגישור והכניסה לשם מושגים משפטיים.
 השופט המנהל - החל משנות ה 97- דגש על ניהול תיקים ופחות על הכרעות. יש לסגור כמה
שיותר תיקים כדי לייעל את המערכת
 השופט פותר הבעיות – לדוגמא, בבתי המשפט לענייני משפחה או נוער, תפקיד השופט
לתת פתרונות לבעיות.
 השופט המגשר - שופט מיוחד בהליך מקדמי, שלא ידון בתיק מאוחר יותר, מטרתו להגיע
לפשרה לכן עליו לחשוב על אינטרסים של הצדדים ולהפעיל טכניקות של גישור.
 התפקיד השיפוטי הקלאסי - ההכרעה הכי פורמאלית בהתבסס על חוק וכללים
פרוצדוראליים מסודרים מתוך מסגרת משפטית.
 המציאות המשפטית - The Vanishing trial, most cases settle – הכרעה
שיפוטית עולה הרבה למערכת ומדובר בהליך יקר ויש מהפכה של התייעלות ושימת דגש על
ההיבט הניהולי של שופטים. בנוסף, קצב התיקים של שופטים אינו מאפשר למערכת להכריע
בכל התיקים. לכן, ברוב המצבים אין לשופטים אינטרס להגיע להכרעה המלאה אלא לסגור
תיקים שלא באמצעות הכרעה משפטית.
 התפקיד השיפוטי בצל ה- ADR - כניסת ה- ADR לא שינתה באמת את מערכת המשפט,
להיפך, מערכת המשפט השפיעה על עולם הגישור והכניסה לשם מושגים משפטיים.
 השופט המנהל - החל משנות ה 97- דגש על ניהול תיקים ופחות על הכרעות. יש לסגור כמה
שיותר תיקים כדי לייעל את המערכת
 השופט פותר הבעיות – לדוגמא, בבתי המשפט לענייני משפחה או נוער, תפקיד השופט
לתת פתרונות לבעיות.
 השופט המגשר - שופט מיוחד בהליך מקדמי, שלא ידון בתיק מאוחר יותר, מטרתו
להגיע לפשרה לכן עליו לחשוב על אינטרסים של הצדדים ולהפעיל טכניקות של גישור.
7
סעיף 97 א: הכרעה בדרך הפשרה שופטים כבוררים מסוג מיוחד
פסק דין אגיאפוליס
פס"ד אגיאפוליס - היה ויכוח על פיצוי בגין חוזה חכירה, בימ"ש קיבל סמכות להכריע בדרך פשרה, ופסק
ע"פ דין לטובת אחד הצדדים. עלתה השאלה, האם בימ"ש יכול לזכות צד אחד לגמרי ע"פ דין. בימ"ש ענה
שכן, עקב מתן הסכמת 2 הצדדים לתפקוד בימ"ש כמחליט.
•
הכרעה בדרך הפשרה – קשיים ויתרונות
הכרעה בדרך הפשרה – קשיים ויתרונות - מאפשר לצדדים לבקש מהשופט לפסוק בעניין כפשרה. השופט
ייתן פסק דין אבל פסק הדין לא ייקרא פסק דין אלא הוא יהיה הסכם פשרה. ההבדל מפס"ד, הוא שעל
פס"ד ניתן לערער ועל החלטה בדרך של פשרה לא ניתן לערער. התהליך קצר יותר מאשר מתן פס"ד ולא
כולל הוכחות וכו'. ס' זה בא לענות על בעיות המשפט עצמו. שופטים מוצאים בו תועלת משום שכך הם
יכולים לסגור תיק בדרך שהיא לא ממש פורמאלית כמו פס"ד, אלא בדרך שהיא כמו הסכם. ניתן לתת
להסכם זה תוקף של פס"ד.
Judicial Dispute Resolution
Judicial Dispute Resolution – באימוץ של הכרעה בדרך של פשרה למעשה ניתן לראות התמזגות
בין מערכת ADR למערכת שיפוטית קלאסית.
הסדרת הכרעה בדרך הפשרה:
הסדרת הכרעה בדרך הפשרה – אפשרות של הכרעה בדרך של פשרה מוסדרת בס' 97 א לחוק
בתי המשפט:
97 א.)א( בית משפט הדן בעניין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בעניין
שלפניו, כולו או מקצתו, בדרך של פשרה.
)ב( אין באמור בסעיף קטן )א( כדי לגרוע מסמכותו של בית המשפט
להציע לבעלי הדין הסדר פשרה או לתת, לבקשת בעלי הדין, תוקף של פסק
דין להסדר פשרה שעשו ביניהם.
פשרה
) )תיקון מס' 51
תשנ"ב 5991-
8
פשרה כחיזוי ENE
הצעות לרגולציה של הסעיף:
פשרה כחיזוי ENE – מצב בו השופט פוסק בדרך של פשרה המחזה את תוצאות המשפט.
פשרה קרובה לדין, מאוזנת בשיקולי צדק
פשרה קרובה לדין, מאוזנת בשיקולי צדק – הצעתו של יובל סיני לאמץ את הראיון ממשפט עברי, לפיו
כששופט יכריעה בדרך של פשרה כך שאם לפי הדין המהותי אחד הצדדים היה אמור לזכות, אזי בפשרה
הוא יקבל יותר מהעוגה והתוצאה תהיה מאוזנת בשיקולי צדק. כך שלא יקרה כמו שקרה בפס"ד
אגיאפוליס.
פשרה כבוררות: מתוחמת בגבולות, על פי הצעות סופיות, על פי
אינטרסים, כמענה לכשלים, med-arb
פשרה כבוררות: מדובר על פשרה אשר כמו תוצאת בוררות תהיה מתוחמת בגבולות, על פי
הצעות סופיות, על פי אינטרסים, כמענה לכשלים, תהיה דומה ל- med-arb
9
בוררות במרחב שיקול הדעת השיפוטי בין סכסוך למשפט
איחוי משבר
זהות
איחוי משבר
במערכות יחסים
התגברות על
כשלים בדרך
לישוב סכסוך
התגברות על
כשלים בדרך
להסכם
שיקולי סכסוך
שיקולי
משפט
הכרעה לפי
כללים
צדק מדויק
. אקוויטי
הכרעה בהתאם
לעיקרי מדיניות
באופן
אינסטרומנטלי
קידום יעילות
קידום צדק
חברתי
11
הליך הבוררות כמרחב יצירתי
השילוב בין הסכמה לסמכות
השימוש בשיקול דעת רחב
הליכי בוררות היברידיים
התאמת ההליך לסכסוך
הממשק עם מערכת המשפט
הגישור הסמכותי )גבריאלי(
הבוררות הרכה )זמיר(
היחסים עם השוק הפרטי
11
הליכים נוספים בבית משפט מרובה הדלתות
 גישור על בסיס זכויות - הצדדים מנסים להגיע להסכמה לא ע"ב האינטרסים שלהם, אלא ע"ב
מה שמגיע להם )זכויות(. המגשר מנסה לבצע גישור שפונה יותר לפשרה על בסיס חיזוי של מה
שהולך לקרות במשפט.
 ENE - מומחה ניטראלי היושב בבימ"ש נותן לצדדים הערכה לגבי התיק שלהם. הוא עוזר
לצדדים למצוא את בוחן המציאות לגבי התיק שלהם ונותן חיזוי לגבי תוצאות המשפט שלהם.
לעיתים הערכה זו עוזרת לצדדים להתפשר.
 בוררות מייעצת - בבוררות זו ניתן פסק בורר הניתן לביטול ע"י הצדדים. הצדדים בדרך כלל
מעדיפים לא לבטל אותו כי שיש להם כבר משהו ביד ולבטל תמורת שום דבר מוסכם לא נשמע
כ"כ אטרקטיבי לצדדים.
 בוררות על פי אינטרסים -
 בוררות בגבולות מתוחמים מראש -
 בוררות על פי הצעות סופיות -
 גישור-בוררות med-arb -
 בוררות–גישור arb-med -
 משפט מדמה מושבעים summary jury trial - מדובר באנשים שהם מעין מושבעים והם
נותנים הכרעה בסכסוך בדומה לחבר מושבעים