כל תפקיד  שמכבד את עצמו דורש הכשרה 

אבל,  את התפקיד הקריטי ביותר - הורות  - לא הולכים ללמוד .

נכנסים לזוגיות ולאחר מכן להורות עם האינטואיציות בלבד. ללא הכשרה . פרקטיקום, או סופרויז'ן.

בשלב הראשון עדיין אין הרשאה לשונות האינדוודואלית לעלות על פני השטח . יש סוג של הכחשה ואמונה תמימה ,שאחרי הנישואין נצליח לשנות את הצד השני .ויהיה בסדר...

וראו זה פלא...

זה לא קורה 

ומה מסתבר?

אותן התכונות בבן הזוג אליהם נמשכנו -הופכות להיות הדבר המחרפן , והקשה ביותר להכלה .

אותה בחורה  שחשבתה שהיא נשית ,עדינה ושברירית .מציפה לאחר זמן מה התנהגות תלותית וחסרת תושייה 

אותו גבר שהתפעלת מהאסרטיביות שלו  מתגלה כדומיננטי,מקבל החלטות לבד,  לא משתף, ממשיך לבלות עם החברים שלו, מסרב להיגמל מסמלי סטטוס גבריים ריקים מתוכן . (סיגריות, בירות,ג'ינסים יקרים  וכד') ואפילו מסרס.

אותה בחורה גזעית , חברה'מנית  מתגלה כמוחצנת מדי 

ואותו גבר עדין ומתחשב מתגלה כחסר יוזמה . וכוך אחרי הסינר של אמא שלו. 

וההסבר לכך פשוט.

בעודנו רווקים , קיימת נטייה להימשך לאותם חלקים שלא היינו נוכחים אליהם בתוכנו. אותה בחורה דומיננטית שפוגשת גבר שקט ושקול. מתפעלת מהיכולת שלו לגלות קור רוח בסיטואציות שבהן היא נכנסת ללחץ ומרגישה דחף לפעול. היא שמה עליו את אותם חלקים שהיא לא הייתה נוכחת אליהם. לאחר שעוברים את שלב האופוריה מתברר לה שאותו  קור רוח הוא  בעצם, מנגנון הגנה של הכחשה שמתלבשת באדישות או בניתוק רגשי .

ואז מתחיל המסע האמיתי . ליצור את האינטגרציה בין שני עולמות שדווקא בנקודה הכי קריטית ולא מעובדת - שם הם הפכים . זהו מסע שנמשך כל החיים . 

גלגל התנופה הוא מודל שיודע לשים את האצבע באפן מדוייק על נקודות השוני. 

הוא מדייק את המנגנון האוטומטי של כל אחד מבני הזוג . ומספק הסבר מפורט לנקודות החיכוך . וכיצד ניתן להפוך אותן לנקודות צמיחה .

למעשה, על פי הגישה של היהדות.  איש ואישה הם נשמה אחת שהתפצלה בשני גופים. כל אחד מבני הזוג "מחזיק" חלק אחר בנשמה אותו הוא צריך לתקן. כאשר שני בני הזוג נרתמים לעשות את התיקון ביחד. הרי הם הופכים לשלמות . 

זוגיות היא עבודה של אינטגרציה !

היא  בונה את המערכת הזוגית 

אבל היא מקבלת משנה תוקף ואחריות ככל שמדובר בשלב הבא של הזוגיות - שלב ההורות .  

זוגיות שלא הבשילה . תגרור את הענינים הלא פתורים גם לדור הבא 

וחבל!