קונפליקטים ביחסים מאת שמרית אלישע
זוגות רבים שמגיעים אלי לטיפול , ובעיקר הצעירים שבניהם ,שואלים אותי ספק מבושה, ספק מאי ידיעה האם זה נורמאלי שיש חילוקי דעות? יש השואלים אותי , שמרית, האם נתקלת כבר בסיפור כמו שלנו? הזוגות הטריים מוטרדים אולי טעו בבחירה? והזוגות הוותיקים מתלבטים, האם העובדה שבמשך כל-כך הרבה שנים עדיין לא נמצא פתרון לקונפליקט- אולי הם באמת צריכים לפרק ,חלילה , את החבילה.
האם קונפליקט הוא טוב או רע?
מה ההבדל בין פתרון קונפליקטים וניהול הקונפליקט?
מהו חוק ההמרה האנרגטית בקונפליקטים?
אילו סגנונות יש לניהול קונפליקט?
ומהי האסטרטגיה היעילה ביותר ?
מחקרים מצביעים על כך שמנהלים מקדישים יותר מ30% מזמנם לעיסוק בקונפליקטים , וההערכה היא שכל עובד שני עוזב את עבודתו בגלל קונפליקט (גפן ונחמני,2008)
ישנן 3 אסכולות להתייחסות לקונפליקט( פר' גלין 1996)
1.האסכולות ה"מסורתיות" - רואה בקונפליקט איום על ההרמוניה ופוטנציאל לאלימות. לפי תפיסה זו קונפליקטים מזיקים למערכות יחסים פוגעות בהרמוניה ובפוטנציאל הביצועי
2.האסכולות של "יחסי אנוש" - רואות בקונפליקט תופעה "טבעית", בלתי נמנעת, אשר אינה מזיקה בהכרח ויש ללמוד כיצד להפיק ממנה תועלת, על מנת שאף תתרום למערכת.
3.אסכולות ה"קונפליקט" - רואות בקונפליקט מרכיב חיוני .לפי שיטה זו יש לעודד קונפליקטים כדי לעודד הפריה וצמיחה. קונפליקט מפר את שיווי המשקל . מוציא את הצדדים מאזור הנוחות ומעודד אותם להתפתח.
יש קשר ישיר בין ההתייחסות לקונפליקט ובין התוצאות שלו. .
דהיינו, אלו ,שרואים בקונפליקט פוטנציאל "רע", ינסו להימנע ממנו ואף להעלים אותו, בעוד שאם הקונפליקט נתפס כמשהו "טוב", אז יש לנצלו להתפתחות וצמיחה.
אבל שאלת השאלות היא כיצד רואה הקב"ה את הקונפליקט ומה עלה לפניו במחשבת הבריאה ?
בפרשת בראשית ,לאחר בריאת אדה"ר . אומר הקב"ה . "לא טוב היות האדם לבדו- אעשה לו עזר כנגדו" . אנו יודעים כי בעל ואישה הם נשמה אחת ,שהתפצלה לשתיים, ובסיפור בריאת העולם יש כמה עניינים מאד גבוהים . ראשית , באמירה של "עזר כנגדו" יש מציאות קונפליקטואלית. אם נתן הקב"ה "עזר" מה תפקיד ה"כנגדו"? ידוע פירוש חז"ל "זכה עזר לא זכה – כנגדו". אבל יש כאן תובנה נוספת. לפיה האדם לבדו לא יכול להגיע למצב של "טוב" ,
מהו אם כן "טוב"?
טוב – בגמטריה 17 ."ויחי יעקב בארץ מצרים 17 שנה" מהמילה ויחי לומדים חז"ל כי היו אלו השנים הטובות ביותר – שנים של יתרון האור הבא מן החושך. נחזור ל"עזר כנגדו" -רק כאשר האדם עומד מול דעות מנוגדות לשלו הוא יכול להוציא את הטוב שבדעתו – כי כאשר האדם "לבדו" – אומר הקב"ה – זה "לא טוב" . כשאדם לבדו – היצר הרע ובלשון הפסיכולוגיה -מנגנוני ההגנה שהם חליפת ההישרדות של האגו -מסתירים מהאדם את האמת . אין לו קונטרא אינדיקציה לפרספקטיבה נוספת.
אז אם כן , סיכמנו , שקונפליקט הוא אחד מהמתנות שנתן לנו הבורא בתוך הזוגיות , כדי לגרום לנו להעמיד את השקפותינו ודעותינו לבחינה מתמדת.
אם כן , השאלה הנשאלת מהו קונפליקט טוב ומהו קונפליקט רע? המחקר מבחין בין קונפליקט פונקציונלי (יעיל ואפקטיבי) וקונפליקט דיספונקציונלי(שמביא לתוצאה הרסנית) .
קונפליקט פונקציונלי מסייע בהעלאת סוגיות למודעות, שיפור איכות פתרון בעיות, יצירתיות וחידוד .קונפליקט דיספונקציונלי, מאופיין בנטייה להסלמה, להטיית אנרגיה לכיוונים שליליים, להחלשת מורל, לחסימת פעילות שיתופית ולהגברת הבדלים ועלולים לגרום לטראומה נפשית.
אז מהי ההגדרה של קונפליקט?
מקור המושג קונפליקט הוא במילה הלטינית conflictus שמשמעותה "להכות יחד בכוח". הגדרות שונות למושג קונפליקט : "קשיים הבאים לידי ביטוי בין לפחות שני צדדים התלויים זה בזה, המבטאים רגשות חזקים הנובעים מהבדלים בתפיסות של צרכים אישיים, ערכים או משאבים" (Donohue & Kolt, 1992 )Glasl (1999) מדגיש כי, מספיק שרק צד אחד ייתן פירוש קונפליקטואלי למצב, בכדי שתהיה התחלה של קונפליקט. כפי שאני רואים , המחקר הסוציולוגי מכיר בקונפליקט כמציאות אינהרנטית (שתולה)לקיום האנושי . ולכן הוא ברירת מחדל אוניברסאלית בכל מפגש בין שני צדדים . מה שמביא אותנו להבין , כי הוא מהווה חלק בלתי נפרד מחיינו האישיים והזוגיים. ככזה – שומה עלינו לדעת "לנהל" אותו. לנהל אמרתי ולא לפתור !
בואו נבחין בין ניהול קונפליקטים ובין פתרונם.
בבית משפחת נ. בעוד אימא אופה חלות לשבת במטבח .נשמעות זעקות מחדר הבנות. אימא נבהלת לראות מה קרה . ומוצאת את שתי ה"תכשיטיות" שלה נאבקות על תפוז. כל אחת טוענת שהתפוז שלה.
אימא – אשת חינוך מדופלמת. הלכה לשיטת "פתרון הבעיות" – נגשה למטבח , נטלה סכין ובתרועת שמחה חצתה את התפוז לשני חלקים .איך שהסתובבה וחזרה לקערת הבצק , שכבר הספיק לגלוש.. היא שומעת את הבנות מייללות שוב. מסתבר, שה"פשרה" לא פתרה את הקונפליקט. משום שכל אחת ראתה בתפוז פוטנציאל אחר. האחת רצתה לעשות ריבה מהקליפה. והשנייה רצתה לסחוט ממנו מיץ .
זהו סיפור שחוק שמספרים בקורסים למגשרים. סיפור הממחיש את הצורך בניהול הקונפליקט . אז אם סיכמנו – שסיבות לאי הבנות יהיה תמיד , מתוקף הניסיון, הפרשנות, התפיסות השונות. הרי ,שמה שחשוב , זה לא על מה מתעוררים חילוקי הדעות אלא איך מנהלים אותם. היום יצאו ממשרדי אימא ובת מחובקות . אחרי שבמשך שנים האם טוענת שהבת מגלה חוסר אכפתיות ולא עוזרת בבית והבת טוענת שלא מעריכים את מה שעושה ורק מבקרים אותה. האם טוענת שהיא כלל לא מתכוונת לבקר "רק להעיר". מה שגרם להן להתחבק, אחרי חיים שלימים של דיסהרמוניה הוא שינוי נקודת המבט . וההזדמנות לנהל את חילוקי הדעות, (דרך צד ג) להקשיב ולקבל דרך שלישית. מקרה אחר , זוג נשוי טרי , שמגיע אלי לאחר שהמשפחה המורחבת בחשה ביחסים שלהם. והביאה אותם לסכסוך מתמשך על קונפליקט נאמנות לערכים התרבותיים האוטנטיים ,כשכל צד מנסה להכתיב את המסורת שלו בתוך הזוגיות המתהווה. מצליחים למצוא נתיב לתקשורת שהפתרון שלו הוא לא ויתור על חצי חצי. אלא פתרון שלישי. -לתלות שלט על הדלת "כאן בונים! הכניסה לזרים אסורה! כאן נבנה בית מקדש שלישי . זה לא מקדש ראשון של צד א וזה לא מקדש שני של צד ב. שניהם לא היו עם קיום נצחי – הקיום הנצחי הוא באינטגרציה של שני בתי המקדש
אם תשאלו אותי – אני לא מאמינה בוויתורים . ויתור הוא קונפליקט מתגלגל.
איך אני יודעת ?
המחקר מבחין שני סוגי שינויים: שינוי מסדר ראשון – הוא כמו משחק על לוח דמקה . אחד אוכל את השני והשחקנים זזים רק מהלך אחד . שינוי מסדר שני – הוא שינוי שמביא למצב בו הבעיה נפתרת במהותה . (זה אפילו יותר משח-מט). ומכאן אתם מבינים מדוע ויתור הוא שינוי מסדר ראשון – האדם מרגיש שמגיע לו פרס נובל כי הוא "עבד " על עצמו (ואם תשאלו אוי הוא לא רק עבד על עצמו הוא גם עובד עלינו שהוא עבד על עצמו... ) איך אני יודעת? כי הוא מצפה שבפעם הבאה יבואו לקראתו. זה לא ויתור ,זה חבית של חמר נפץ מתקתקת. כי בפעם הראשונה (או השנייה) שהוא לא יקבל את התמורה לאגרה . כל העסקה "מבוטלת" והוא יוצא בשאגות איך זה שוויתרתי ולא קיבלתי תמורה . ויתורים זה האצטלה דרבנן של הקדושים המעונים או בשפה הפסיכולוגית ה"קרבניים" .
אז מה אני מציעה :יש לי מתכון . הוא לא קל להכנה . הוא דורש מיומנות . אבל הוא אפשרי אבל לפני כן עוד 2 סיפורים . הזוג ח שמגיע לקליניקה שלי. זוג טרי ,שמודיע לי שהם עדיין לא השלימו עם העובדה ,שהם נשואים. והם צריכים לעבור "תהליך" – אומרת האישה . "זה אני " ואתה תקבל אותי כמו שאני" אני מניחה שחלקכן מזדהות אתה ואומרות .אם הוא אוהב אותה הוא צריך לקבל אותה ולא לשנות אותה. האופוזיציה שבניכן תאמר – אם היא אוהבת אותו היא צריכה גם לבוא לקראתו. ושמרית אלישע אומרת לריבה הצעירה. יקירה, את המילה אני משאירים בכניסה לאולם החתונה . לחופה הולכים בלי אני. מרגע זה יש "אנחנו" .ואני לא מתכוונת לוויתור על הזהות האישית. אני מתכוונת ליצירת אינטגרציה . ישנם 5 שלבים בנישואין . שלב ראשון – הוא שלב ירח הדבש והאופוריה זה שלב חשוב לבניית החוויות הרומנטיות -הזוגיות . אך הוא שלב בו יש ניתוק מהמציאות בשלב השני. מתעוררת הזהות האישית עליה ויתרו בני הזוג בשלב הראשון . ומתחילים מאבקי כוחות , מה שאנו מכירים כקונפליקטים. זהו שלב ,שנועד לחלץ את הזוג מהאשליה הקוסמת של ירח הדבש. ומהנתינה המופרזת בקשר, עד כדי אבדן הזהות האישית . בשלב השלישי -שלב העצמיות חלה רגיעה ,וכל אחד מבני הזוג יוצר את ה"לבד" שלו ומחזיר לעצמו את הזהות בשלב הרביעי- שלב משבר המחויבות . עושים בני הזוג חישוב מסלול מחדש ובוחנים את הקשר תוך ניסיון למציאת שיווי משקל חדש . המאזן את הצורך ביציבות ובריגושים. השלב האחרון – שלב האינטגרציה הוא שלב בו נבנה ה"ביחד" בני הזוג לומדים את סוד הנתינה המאוזנת. אז אני חייבת עוד סיפור , על זוג שמגיע אלי בשל משבר על רקע אירוע שקרה לאחד הילדים, שהוציא את הבית משיווי משקל . הטענה שאני שומעת מהאם "אני כזאת , ואתה בעלי (וגם כל המשפחה ) צריכים ללכת לפי הראש שלי. לכאורה. קל לנו האימהות להזדהות אתה. כי אנו יודעות היטב . שאשה היא עקרת הבית והתורה נתנה קודם כל לנשים "כה תאמר לבית יעקב" – אלו הנשים. ולאשה ניתנה בינה יתרה .... אבל רגע . באיזו זכות יכול צד אחד בזוגיות ולא משנה אם הוא מבית יעקוב או מעם לועז.. להחליט ש"זה הראש שלי?" קוראות יקרות . המתכון לקונפליקט הוא גאווה, אטימות, ונוקשות
והמתכון לניהול קונפליקטים הוא (לא שכחתי) : הקשבה , הקשבה , הקשבה ו.. אינטליגנציה רגשית ולמי שלא יודעת – האיבר שאחראי על ההקשבה הוא הפה –(כשהוא סגור כמובן). ניהול קונפליקט הוא היכולת להקשיב ולגלות בצג השני
מהו המניע שלו?
מה המטרה אותה הוא מנסה להשיג?(ומהן החלופות שלה ...
מה הצורך?(מה הוא חסר?)
זוכרות את סיפור התפוז? – אם האימא הייתה מקשיבה לבנות . מזהה את הצורך שלהן. את המטרה ואת המניע – הייתה יכולה למצוא פתרון שלישי . שהוא לא תפוזאלא קליפה ומיץ . זו נקראת חשיבה מחוץ לקופסה . זהו פתרון יצירתי
נשארו לנו 2 סוגיות נוספות לברר
מהם סוגי הקונפליקטים? – על מה אנשים נאבקים?
מהם האסטרטגיות לפתרון קונפליקטים?
מחקרים (Moore, 1996) :ממיינים 5 סוגי קונפליקטים :
קונפליקט מידע –סכסוך על חוסר שיתוף מידע בין בני זוג
קונפליקט אינטרסים –כאשר יש אי הסכמה לגבי שימוש במשאבים (נקנה מדיח או ארון?)
קונפליקט ערכי – הנובע מהבדלי השקפות (למשל היחס לעונש ותגמולים)
קונפליקט סביב מערכות יחסים – סכסוכי כלות – חמות למשל
קונפליקט מבני – סביב הגדרות במבנה תפקידים והיררכיות (תפקידי הגבר והאישה למשל, הבדלים בין תרבויות על תפקיד המשפחה המורחבת )
אילו אסטרטגיות יש בניהול קונפליקטים?
מודל ידוע הנקרא המודל הכפול של תומס וקילמן (1976) מדבר על חמישה סגנונות הניתנים להסבר לפי מטריצה של שני משתנים : האחד הוא: מידת הדחיפותשיש לי בהשגת האינטרס שליוהשני הוא מידת הסובלנות ,שיש לי בהשגת האינטרס של הצד השני
ההצלבה בין שני הפרמטרים הללו יוצרת 5 סגנונות :
win-win המשרת את כל הצדדים. הדבר יכול לנבוע מהצורך ביחסים תקינים עם הסביבה או מאינטרס אחר מול הצד השני. סגנון זה דורש תקשורת טובה, יכולת הבנת הצרכים של האחר, גמישות ויצירתיות במציאת פתרונות.
סגנונות הוויתור וההימנעות, דורשים את האנרגיה הנמוכה ביותר בניהול הקונפליקט, בעוד שלושת הסגנונות האחרים, דורשים משאבים ואנרגיה גבוהה יותר.
שיתוף פעולה הוא הסגנון המומלץביותר .
אז מה היה לנו כאן?
הבנו שקונפליקט הוא תופעה אוניברסאלית שהקב"ה "הטמין" בתוך התא המשפחתי כדי להכריח אותנו לצאת מאזור הנוחות ולחפש את האמת השלישית ,שהיא אינטגרציה של שתי אמיתות .(ולא מתחת לפנס, אלא הרחק מאזור הנוחות) – מה שאנו מכירים כ"עבודת המידות " – להגיע למידה הנכונה זו עבודת חיים, כפי ,שאמר רבי ישראל מסלנט – לשנות תכונה זה הדבר הקשה ביותר. והדרך לעשות זאת כפי שאומר רבי נחמן מברסלב היא ע"י נשיאת הפכים . הפכים שקיבלנו בקוד הזוגיות . שהוא בנוי על הפכים כדי שנגיע לדרך האמצע כפי שהרמב"ם כותב בשמונה פרקים בהקדמתו למשנה . ישנם סגנונות שונים לניהול קונפליקטים יש מיומנות "רכות" כמו ויתור , פשרה ,הימנעות . ויש מיומנויות קשות כמו כפיה , איום , תחרות
אבל דרך האמצע היא היכולת לשים את האגו בצד ולשאול מה ה' רוצה ממני. יש הרבה "צדיקים" שחושבים פעמיים מה להכניס לפה .אבל לא חושבים מספיק מה להוציא ממנו. ואני לא מתכוונת למילים קשות, אני מתכוונת ל"זה אני" "מי שרוצה אותי יקבל אותי כמו שאני" זה אחד ממשפטי הכפירה הקשים ביותר ששמעתי . משפט האומר במילים אחרות " אין עוד מלבדי" על כך נאמר "אין אני והוא יכולים לדור יחד . הקב"ה שונא גאווה .
נמצאים אנו בימי ערב פסח . בפסח זה הזמן היחיד שנאמר כי כל המחמיר תבוא עליו הברכה משום שחמץ (שמסמל תפיחה וגאווה) – אינו בטל בשישים. כי "אין אני והוא דרים יחד" אבל פסח הוא גם פה – סח. יש לשים לב לא רק מה מכניסים לפה . אלא גם מה מוציאים ממנו.
ולסיום ממש לסיום
מודל שנקרא מושא הקונפליקט – ואני קוראת לו חוק ההמרה האנרגטית . מדגים יפה את הרעיון אותו אני מבקשת להעביר . ורק כדי שתזכרו , אבל באמת(!) – שקונפליקטים לא מעלימים ולא משתיקים לא ע"י ויתור ולא ע"י כפיה , -קונפליקטים מחבקים ומנהלים בשיטתיות.
המודל מספר לנו שישנם רמות שונות של קונפליקטים
קונפליקט תוך אישי - למשל קונפליקט בין השכל והרגש
קונפליקט בין אישי – למשל בין בעל ואישה
קונפליקט אישי ארגוני- כאשר הפרט לא מסכים עם מדיניות הארגון (למשל גיוס לצבא)
קונפליקט בלתי אישי- בין האדם והסביבה . למשל כאשר יש הפחתה של משאבים בסביבה
חוק ההמרה האנרגטית אומר , כי אנרגיה לא נעלמת אלא משנה צורה (אנרגיה סולארית הנקלטת בתהליכי פוטוסינתיזה מומרת לאנרגיה כימית – מטאבולית - וקינטית. כאשר האדם מסוגל באמצעותה להניע את השריר). כך אנרגיה כלואה בקונפליקט שאינה מקבלת תיקוף וניראותעשויה למצוא את דרכה בהתפרצות במושא קונפליקט אחר.
כלומר, ככל שקונפליקט מושתק, מודחק, או נפתר בצורה של פשרה, הרי שהמוטיבציה לפתרון תמשיך לחפש המרה אנרגטית ותשובות אולטימטיביות יותר במעגלים רחבים יותר אדם שמסוכסך עם עצמו -יעביר את הסכסוך לבן\ת זוגו לארגון, לקהילה, ולתרבות,כלומר סכסוך בינאישי לא פתור . יתגלגל הלאה לזוגיות, לילדים לחמות (שם כמובן זה הופך לפצצת אטום) והאדם הופך לגוש ממורמר עד לקונפליקט הבא. ועל כך אמרו חז"ל :" כל הפוסל במומו פוסל" ולשיטת המראות של הבעל שם טוב- אנו רואים את השתקפות הקונפליקט הלא פתור שלנובזולתנו . יש כאלו שיסתכלו במראה האת וינסו לנקות את הכתם ע"י שפשוף המראה במטלית . יש שישברו אותה . מעטים יבינו שכדי לנקות את הכתם במראה – יש לנקות אותו בפנים של המתבונן. -ועל קונפליקט תוך אישי בין מרכיבי הנפש – נדבר בכתבה הבאה
ולכן המסקנות הן:
כבדו את הקונפליקט -פתחו לו את הדלת אל ליבכם
הקשיבו , אל תנסו להעלים, לחנוק, לכפות את דעתכם . או להימנע מעימות .
אל תחפשו לעשות ויתורים כי אם למנף ולסנתז בין שתי הדעות
זכרו שהשכינה אוהבת שלום . אך עם זאת הכניסה לתוך הזוגיות הראשונה של אדם וחוה את המתכון של "עזר כנגדו" מתוך הבנה שהיות האדם לבדו ("זו אני" . לפי הראש שלי" ...) מביאה לגאווה ולנפרדות מה אחד .
ומי ש"זוכה " - ומלמד זכות על בן זוגו רואה את הזוך שבו . ומזכך את הטוב מן הרע . זוכה לחיים של טוב , כפי שהיה ליעקב , חיים של זיכוך יתרון האור מן החושך . חיים שה "כנגד" – הוא ה"עזר" לעשות את התיקון של "והיו לבשר אחד" .
זו זוגיות שתחזור להיות אחרי 120 שנה לנשמה אחת גבוהה יותר מתוקנת יותר ונושאת את שני ההפכים . כי נשיאת הפכים היא אמצע וממוצע מחבר בין שתי קצוות ש"שתיהן רע" לשון הרמב"ם .